איך מודדים הצלחה של האקתון ארגוני? המדדים לפני, ביום עצמו ואחרי

הצלחה של האקתון ארגוני היא המרחק בין השאלה העסקית שהארגון הגדיר לפני האירוע לבין מה שהוא יכול להצביע עליו אחריו. לצד המדד הזה יש מדד שני, שקשה יותר לכמת: האם העובדים שהשתתפו הרגישו שלקחו אותם ברצינות ושהזמן שלהם כובד. ב-BLEE Hackathons מודדים את שניהם בשלוש נקודות זמן: לפני ההאקתון, ביום עצמו, ובחודשים שאחריו.

מה נחשב הצלחה של האקתון ארגוני?

האקתון ארגוני מצליח כשהארגון יכול להצביע על ערך עסקי שהגדיר מראש, וכשהעובדים שהשתתפו יוצאים בתחושה שהזמן שלהם הושקע בדבר שחשוב לארגון. ב-BLEE Hackathons ההגדרה הזאת נכתבת לפני שנפתחת ההרשמה, כשאלה עסקית אחת: מה נרצה להיות מסוגלים להראות להנהלה כשהתהליך נגמר? בלי השאלה הזאת אין מול מה למדוד.

ארגונים רבים מגדירים הצלחה בדיעבד, לפי מה שקרה ביום עצמו: האווירה הייתה טובה והפיצ'ים היו מרשימים. זה נכון, ואף אחד מהדברים האלה לא עונה על השאלה שבגללה הארגון השקיע בתהליך מלכתחילה. שאלה עסקית טובה היא שאלה שאפשר לבדוק, למשל איזה תהליך תפעולי רוצים לקצר, או איזו בעיה מסתובבת בארגון שנים בלי בעלים. ההחלטה הזאת קשורה ישירות לבחירת האתגר להאקתון, ולכן BLEE Hackathons ממליצה לקבל את שתיהן באותו חדר.

מדידה שמתחילה בבוקר האירוע ונגמרת בטקס הסיום מכסה יום אחד מתוך תהליך שנמשך כעשרה שבועות.

המדד השני, תחושת העובדים, נשמע רך יותר, אבל יש לו מחיר שמופיע בסבב הבא. ארגון שהריץ האקתון ולא חזר אל המשתתפים עם תשובה על מה שקרה לרעיונות שלהם יגלה שבפעם הבאה הרבה יותר קשה למלא את רשימת הנרשמים.

מה כדאי למדוד לפני ההאקתון?

לפני ההאקתון מודדים את משפך ההשתתפות: כמה עובדים נרשמו מתוך קהל היעד, כמה רעיונות הוגשו, ובהמשך מי מהנרשמים הגיע בפועל. בתהליכים ש-BLEE Hackathons הריצה, בדרך כלל כ-70 אחוז מהנרשמים מגיעים. שיעור הגעה נמוך בהרבה מזה הוא סימן שכדאי לבדוק את התזמון, את ניסוח האתגר או את התקשורת בשבועות שלפני.

כל שלב במשפך עונה על שאלה אחרת. ההרשמה מלמדת אם האתגר דיבר אל האנשים שאליהם כוון, ומספר הרעיונות מראה כמה עמוק חשבו עליו. שיעור ההגעה בודק משהו אחר: אם ההתחייבות החזיקה מעמד. בתיק של BLEE חלון ההרשמה נמשך בחציון 28 ימים, כך שחלק מהנרשמים נרשמו שבועות לפני האירוע.

גם הרכב הנרשמים הוא מדד. האקתון שכל הנרשמים אליו מגיעים מיחידה אחת עונה על שאלה אחרת מזו שהארגון שאל, גם אם המספרים נראים טוב.

ב-BLEE Hackathons ממליצים לרשום עוד מספר אחד לפני האירוע: נקודת הפתיחה של השאלה העסקית. כמה זמן לוקח היום התהליך שרוצים לקצר, כמה עולה היום הבעיה שרוצים לפתור. מי שלא רושם את המספר הזה לפני האירוע לא יוכל להראות שינוי אחריו.

איך מודדים את יום ההאקתון עצמו?

ביום ההאקתון מודדים שני דברים: מעורבות, כלומר כמה מהמשתתפים נשארו פעילים עד שלב ההצגה, ואיכות הרעיונות שמגיעים לשיפוט מול השאלה העסקית שהוגדרה מראש. ב-BLEE Hackathons קובעים את קריטריוני השיפוט לפני האירוע, כדי שהשופטים ידרגו כל רעיון מול המטרה שהארגון הגדיר, בלי קשר לכמה מרשים היה הפיץ'.

מעורבות היא המדד שהכי קל לאסוף, במיוחד באונליין. בהאקתון ש-BLEE Hackathons הריצה עבור Snyk, כולו אונליין, עם 1,000 עובדים מ-12 מדינות, ההרשמה עברה 90 אחוז והמעורבות עמדה על 93 אחוז. באירוע פיזי סופרים צוותים שהגיעו להצגה עם עבודה שלמה, ואת הפניות למנטורים לאורך היום.

איכות קשה יותר למדוד, ולכן היא נקבעת בקריטריונים שהשופטים מקבלים מראש:

1. רלוונטיות לשאלה העסקית. עד כמה הרעיון עונה על מה שהארגון ביקש לבדוק.

2. ישימות בתוך הארגון. האם אפשר לבצע אותו עם המשאבים, המערכות והרגולציה הקיימים.

3. בעלות. האם ברור מי בארגון יחזיק אותו ביום שאחרי.

4. בשלות. כמה עבודה נשארה עד שאפשר יהיה להכניס אותו לתוכנית עבודה.

לקריטריונים האלה BLEE Hackathons ממליצה להוסיף שאלה אחת למשתתפים עצמם, בסוף היום: האם הרגשתם שהזמן שלכם נוצל היטב? זה המדד הישיר ביותר לשאלה אם המשתתפים הרגישו שהזמן שלהם כובד, ונוח להשוות אותו בין סבבים.

איך מודדים מה קרה אחרי ההאקתון?

אחרי ההאקתון מודדים כמה מהרעיונות שהגיעו לגמר נכנסו לתוכניות העבודה של הארגון, עם בעלים ותקציב, ובודקים את זה פעמיים: שלושה חודשים אחרי האירוע ושנה אחריו. ב-BLEE Hackathons ממליצים לקבוע את שתי נקודות הבדיקה כבר בשלב התכנון, מפני שזה המדד שהכי קל לשכוח בחודשים שאחרי.

הסיבה מוכרת לכל מי שהוביל האקתון. ברגע שהאירוע נגמר, הצוות שהוביל את התהליך חוזר לתפקידו הרגיל ואף אחד לא מחזיק את הטבלה. כך קורה שארגון יודע בדיוק כמה עובדים נרשמו להאקתון שלו לפני שנתיים, ואין לו מושג מה קרה לרעיון שזכה.

ההמלצה של BLEE Hackathons פשוטה: טבלה אחת, שבה כל רעיון שהגיע לגמר מקבל שורה. מי הבעלים, מה הסטטוס אחרי שלושה חודשים, מה הסטטוס אחרי שנה, ואיך השתנה המדד העסקי מול נקודת הפתיחה שנרשמה לפני האירוע. בבדיקה של שלושה חודשים בודקים בעיקר אם יש בעלים ותקציב, ובבדיקה של שנה כבר אפשר לדבר על ערך. לבדיקת שלושת החודשים יש גם תפקיד נוסף: זה הרגע לחזור אל המשתתפים ולספר להם מה קרה לרעיונות שלהם. ארגון שעושה את זה מגיע לסבב הבא עם עובדים שיודעים שמישהו הקשיב.

עוד על החודשים שאחרי האירוע בפוסט על האקתון שמשפיע לאורך זמן בארגון.

מי צריך להגדיר את מדדי ההצלחה, ומתי?

את מדדי ההצלחה מגדירים לפני שנפתחת ההרשמה, יחד עם מי שמחזיק את התקציב לשלב שאחרי ההאקתון. ב-BLEE Hackathons השאלה העסקית והמדדים נקבעים בשלב האסטרטגיה, הראשון בתהליך, מול ההנהלה הבכירה, מפני שמי שיצטרך להכניס רעיון לתוכנית עבודה צריך להסכים מראש מה ייחשב הצלחה.

שופטים בגמר האקתון הקוונטים, ספטמבר 2026

בהרבה ארגונים את ההאקתון מובילים משאבי אנוש או יחידת החדשנות, והם גם מי שמנסחים את המדדים. זה הגיוני מבחינת מי מחזיק את התהליך, אבל משאיר בחוץ את מי שיחליט בסוף אם רעיון ממשיך, ומחזיק התקציב יתעלם בקלות ממדד שלא אישר מראש.

אותו היגיון חל על פאנל השופטים. בתהליכים ש-BLEE Hackathons הריצה יושבים בפאנל בחציון 9 שופטים, ששומעים בדרך כלל 7 פיצ'ים בגמר. כדאי שלפחות חלק מהם יהיו האנשים שיצטרכו להקצות משאבים ביום שאחרי, ושכולם יקבלו את הקריטריונים לפני הגמר. מי שרוצה לראות איפה שלב האסטרטגיה יושב ביחס לשאר התהליך ימצא את התמונה המלאה במדריך איך עושים האקתון.

האם אפשר למדוד הצלחה של האקתון בלי חברה חיצונית?

כן. בהאקתון פנימי קטן, עם עשרות משתתפים ומטרה של למידה או גיבוש, ארגון יכול למדוד לבד, ומספיקים לו רשימת הנרשמים ושאלון קצר בסוף היום. כשההאקתון אמור לייצר ערך עסקי שייכנס לתוכניות עבודה, כדאי לעבוד עם חברה שמתמחה בהאקתונים כמו BLEE Hackathons, שהריצה מעל 150 תהליכי האקתון מאז 2016.

איך מזהים חברה כזו? שואלים אם האקתונים הם התחום שלה, כמה שנים היא בו ובכמה ארגונים עבדה. מהתשובות מבינים אם היא כבר מכירה את האתגרים והבעיות הארגוניות שעולות בדרך, או תפגוש אותם לראשונה אצלכם. במדידה הניסיון הזה מתבטא בשני מקומות: ביכולת לנסח שאלה עסקית שההנהלה מוכנה להתחייב אליה, ובידיעה אילו מדדים ארגון מסוים באמת יצליח לאסוף ואילו יישארו על הנייר. ב-BLEE Hackathons את שני אלה סוגרים מול ההנהלה בשלב האסטרטגיה.

יש גם עניין של עצמאות. מי שמגיע מבחוץ יכול לבקש מההנהלה את נקודת הפתיחה ואת התאריך לבדיקת שלושת החודשים בלי שזה ייתפס כמאבק פנימי. עוד על בחירת ספק במדריך איך בוחרים חברת האקתונים.

שאלות נפוצות

איך מודדים ROI של האקתון ארגוני?

משווים את העלות המלאה של התהליך, כולל שעות העבודה של העובדים והמובילים הפנימיים, לערך של מה שנכנס לתוכניות העבודה, מול נקודת הפתיחה שנמדדה לפני האירוע. ב-BLEE Hackathons ממליצים לעשות את החישוב הזה שנה אחרי ההאקתון. בשלושה חודשים עוד מוקדם לדבר על כסף, ואפשר לבדוק רק אם יש בעלים ותקציב.

אילו קריטריונים להערכת הצלחה כדאי לקבוע מראש?

קריטריונים שנגזרים מהשאלה העסקית: רלוונטיות לשאלה, ישימות בתוך הארגון, בעלות ברורה ובשלות. BLEE Hackathons ממליצה להוסיף לצדם מדד אחד לחוויית המשתתפים, למשל שאלה בסוף היום על האופן שבו נוצל הזמן שלהם. את כולם קובעים לפני שנפתחת ההרשמה.

האם מספר המשתתפים הוא מדד הצלחה?

הוא מדד לאיכות הגיוס והתקשורת. האקתון עם מאות נרשמים יכול לא להשאיר אחריו דבר, והאקתון קטן יכול להכניס רעיון לתוכנית העבודה של השנה הבאה. לכן ב-BLEE Hackathons בודקים את מספר המשתתפים מול קהל היעד שהוגדר מראש.

ההאקתון כבר נגמר ולא הגדרנו מדדים. מה עושים?

עדיין אפשר לבנות את טבלת המעקב. רושמים את הרעיונות שהגיעו לגמר, מוצאים לכל אחד בעלים, וקובעים בדיקה בעוד שלושה חודשים. את נקודת הפתיחה אי אפשר לשחזר, ולכן BLEE Hackathons ממליצה לרשום אותה עכשיו, גם באיחור, ולהתחיל ממנה בסבב הבא.

מי אחראי על המדידה אחרי ההאקתון?

מי שמחזיק את התקציב לשלב הבא, או מישהו שקיבל ממנו מנדט מפורש. זו ההמלצה של BLEE Hackathons, מפני שכשהאחריות נשארת אצל מי שהפיק את האירוע, היא נוטה להיגמר יחד איתו.

רוצים להגדיר מדדי הצלחה לפני ההאקתון הבא?

ב-BLEE Hackathons נשמח לשבת איתכם על השאלה העסקית ועל המדדים עוד לפני שהתהליך מתחיל, בואו נדבר.