איך גורמים לרעיונות מהאקתון להיות מיושמים? 3 כללים

האקתון שמשפיע לאורך זמן הוא האקתון שהרעיונות שעלו בו ממשיכים להתקדם אחרי שהאירוע נגמר: הם נכנסים לתוכנית עבודה, מקבלים בעלים ותקציב, ובסוף פוגשים את מי שהם נועדו לשרת. רוב מה שקובע אם זה יקרה מוכרע עוד לפני יום האירוע, בשלב שבו מנסחים את האתגר ומחליטים מי יושב בחדר. המאמר מפרט שלושה כללים שאנחנו ב-BLEE Hackathons עובדים לפיהם, ומקרה אחד שבו רעיון מהאקתון הגיע עד לקמפיין שרץ היום ב-Waze.

איך גורמים לפרויקטים מהאקתון להיות מיושמים אחר כך?

כדי שפרויקטים מהאקתון ייושמו, שלושה דברים צריכים להיקבע לפני האירוע: אתגר עסקי אמיתי שמגיע עד לשולחן של המנכ"ל, ספונסר בכיר עם סמכות ותקציב ליישם, ואילוצים שמגדירים מראש איך נראה פתרון שאפשר לקחת הלאה. ב-BLEE Hackathons אנחנו בונים כל תהליך סביב שלושת התנאים האלה, מפני שאחרי שהאירוע נגמר כבר מאוחר מדי להוסיף אותם.

תהליך האקתון ארגוני מלא ב-BLEE Hackathons נמשך בסביבות עשרה שבועות, והאירוע עצמו הוא רק חלק אחד מהם. השאלה מה יקרה לרעיונות נשאלת בדרך כלל בסוף, בישיבת הסיכום, כשהצוותים כבר חזרו לעבודה השוטפת ואיש מהנוכחים לא הגיע אליה עם תקציב. בשלב הזה נשאר בעיקר לקוות שמישהו ירים את הכפפה. כשהתשובה נבנתה מראש, ההאקתון מסתיים עם ערך עסקי שהארגון יכול להצביע עליו, ועם עובדים שמרגישים שהזמן שהשקיעו נלקח ברצינות.

ב-BLEE Hackathons יש משפט שאנחנו חוזרים אליו הרבה, כי הוא מסכם את כל השאר: רעיון שקורה הוא יותר מדהים מרעיון מדהים.

איזה אתגר מתאים להאקתון שהרעיונות שלו ייושמו?

כלל 1: בוחרים אתגר מציאותי עם השפעה. אתגר שהרעיונות שלו ייושמו הוא בעיה בוערת שמגיעה עד לשולחן של המנכ"ל, ובפועל כמעט תמיד בעיה שהפתרון שלה מכניס לארגון כסף או חוסך לו כסף. ב-BLEE Hackathons ניסוח האתגר הוא הצעד הראשון בתכנון שנמשך 2-3 חודשים, מפני שאתגר שלא מחובר לעסק מייצר רעיונות שאין להם לאן להגיע.

כמה דוגמאות לאתגרים מהסוג הזה:

• התאמת מוצרים קיימים לשינוי רגולטורי שנכנס לתוקף או שעומד להיכנס.

• פיתוח שירותים נלווים ללקוחות שכבר עובדים עם הארגון.

• שימוש בנתונים שהארגון כבר אוסף כדי לייעל את המכירות.

• שיפור הדרך שבה הארגון מודד ביצועים.

המשותף לכולם הוא שמישהו בהנהלה כבר מחפש להם פתרון, כך שלרעיון טוב יש מי שמחכה לו בצד השני. אתגר רחב מדי, נניח "חדשנות" או "עתיד העבודה", מייצר יום מעניין ומעט מאוד שאפשר להכניס לתוכנית עבודה. על הניסוח עצמו, ועל הטעויות הנפוצות בו, הרחבנו במדריך איך בוחרים אתגר להאקתון.

למה צריך ספונסר בכיר להאקתון?

כלל 2: מגייסים ספונסר לפני שמתחילים. ספונסר הוא דמות בכירה בארגון שיש לה סמכות ותקציב ליישם את הרעיונות שיעלו: סמנכ"ל מוצר או סמנכ"ל מו"פ, מנכ"ל, ראש חטיבה או בעלים. ב-BLEE Hackathons אנחנו מגייסים אותו לפני שנפתחת ההרשמה, כי משתתפים שיודעים שמישהו כזה מחכה לתוצאות מאמינים שלפרויקט שלהם יש סיכוי אמיתי להתממש, ועובדים בהתאם.

הספונסר הנכון הוא שותף עם ראש פתוח, מישהו שמוכן לשמוע פתרון שלא עלה על דעתו ולהתייחס אליו ברצינות. ספונסר שמגיע עם תשובה מוכנה מלמד את החדר מהר מאוד מה כדאי להציע, והצוותים מתיישרים לפיה.

בתהליכים ש-BLEE Hackathons הריצה יושבים בפאנל השיפוט בדרך כלל כ-9 שופטים (חציון). כדאי שהספונסר יהיה אחד מהם, כדי שההחלטה מה ממשיך הלאה תתקבל בחדר, אצל מי שיכול לממש אותה, ולא תחכה לישיבה שתתואם בעוד חודש.

איך מגדירים אילוצים לפתרונות בהאקתון?

כלל 3: לא חוששים להגדיר אילוצים. אילוצים בהאקתון הם הגדרה מראש של איך נראה פתרון שהארגון יוכל לקחת הלאה, מבחינה טכנולוגית, תפעולית, עסקית ורגולטורית. ב-BLEE Hackathons אנחנו בונים לכל תהליך סט משוקלל של קריטריונים לפתרון, כך שהצוותים יודעים מההתחלה לפי מה ישפטו אותם וגם מה יקרה לרעיון שינצח.

לאילוצים יש גם תפקיד שקט יותר: הם משדרים רצינות. משתתפים שרואים שהארגון טרח להגדיר מה ניתן ליישם מבינים שמישהו מתכוון ליישם. אפשר להגדיר אילוצים בכמה רמות:

• גודל הצוות והרכבו, למשל נציג אחד לפחות מהיחידה שתצטרך לחיות עם הפתרון.

• אורך הפיץ'.

• הזמן עד ליישום.

• התאמה לתהליכים שכבר קיימים בארגון.

בגמר של תהליכים ש-BLEE Hackathons הריצה עולים בדרך כלל כ-7 פיצ'ים (חציון). כשכל אחד מהם נמדד לפי אותם קריטריונים, ההשוואה ביניהם הופכת להחלטה עסקית, וקל הרבה יותר להסביר אחר כך, למי שלא היה בחדר, למה נבחר דווקא הרעיון הזה.

איך נראה רעיון מהאקתון שהגיע ליישום?

דוגמה עדכנית מגיעה מעמותת אחת מתשע. בהאקתון LifeHack של אחת מתשע, שהתקיים בדצמבר 2025 ו-BLEE Hackathons הריצה, הציג צוות של משתתפים את הרעיון Waze to care. באוקטובר 2026, חודש המודעות לסרטן השד, הקמפיין רץ ב-Waze.

חדר שיפוט בהאקתון LifeHack של אחת מתשע, דצמבר 2025

המקרה הזה הוכרע מוקדם. כבר ביום ההאקתון עצמו, על השקפים שהצוות הציג, נכתב שהיישום אושר על ידי החברה כקמפיין Pro Bono ושהוא ירוץ בחודש המודעות. הצוות הגיע לפיץ' עם אישור ממי שהיה יכול להגיד כן, וזו הצורה שהכלל השני מתאר: מי שמסוגל לממש מחובר לרעיון עוד לפני שהוא נשפט. גם הכלל השלישי מופיע שם. הקמפיין הוגדר מראש כתחום בזמן, לחודש המודעות, ומסגרת כזאת קל יותר לאשר מאשר רעיון פתוח.

הקרדיט כאן מתחלק לפי תפקידים. הרעיון הוא של המשתתפים שהציגו אותו, ההאקתון הוא של אחת מתשע, ואת הקמפיין הוציאו לפועל Waze ואחת מתשע. החלק של BLEE Hackathons היה להריץ את ההאקתון שבו הצוות הציג אותו.

טלי רוזין, מנכ"לית אחת מתשע, תיארה את הדרך שהרעיון עבר:

"יש משהו מאוד מספק בללוות רעיון משיחה, למצגת, לעבודה משותפת, ובסוף למשהו שיכול לפגוש נשים בחיי היום־יום שלהן." טלי רוזין, מנכ"לית אחת מתשע

מתי כדאי להיעזר בחברה חיצונית כדי שרעיונות מהאקתון ייושמו?

האקתון קטן וממוקד, עם אתגר אחד ומשתתפים מיחידה אחת, ארגון יכול להריץ לבד, ולפעמים זו הדרך הנכונה. כשהאתגר חוצה כמה יחידות, כשצריך לגייס ספונסר מההנהלה הבכירה וכשהיישום תלוי בתקציב שעוד לא אושר, כדאי לעבוד עם חברה שמתמחה בזה. BLEE Hackathons הריצה מעל 150 תהליכי האקתון מאז 2016.

הקריטריון לבחירה קל לבדיקה מול כל ספק: חברה שהאקתונים הם העיסוק שלה, שעושה את זה שנים ועברה דרך ארגונים רבים, ולכן כבר פגשה מגוון רחב של אתגרים ושל סוגיות פנים ארגוניות שצפות באמצע הדרך. הניסיון הזה מורגש בעיקר בשני הקצוות של התהליך. בהתחלה, כשצריך לנסח אתגר שהספונסר מוכן לחתום עליו, ובשבועות שאחרי, כשמישהו צריך להחזיק את הרעיונות עד שהם נכנסים לתוכנית עבודה. רשימה מלאה של מה לבדוק נמצאת במדריך איך בוחרים חברת האקתונים, וההבדל בין הפקת יום לתהליך שמכוון לתוצאה עסקית מוסבר במאמר מהו האקתון אסטרטגי.

איך מודדים אם רעיונות מהאקתון יושמו?

מודדים יישום לפי מה שקרה לרעיונות אחרי האירוע: אילו מהם נכנסו לתוכנית עבודה, אילו קיבלו בעלים ותקציב, ומה מצבם כמה חודשים אחרי. ב-BLEE Hackathons אנחנו ממליצים לקבוע את נקודות הבדיקה האלה כבר בתכנון, כדי שיהיה מתועד מה קרה לרעיונות אחרי 3 ו-12 חודשים. בלי תיעוד כזה אי אפשר לדעת אם ההאקתון השפיע.

התיעוד הזה משרת גם את הסבב הבא. עובדים שרואים שרעיון מהפעם הקודמת התקדם מגיעים לסבב הבא עם ציפייה אחרת, ועובדים שלא שמעו מה קרה מסיקים מסקנה משלהם, בדרך כלל הפחות נוחה. פירוט של המדדים ושל העיתוי שלהם נמצא במדריך איך מודדים הצלחה של האקתון ארגוני.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח לרעיון מהאקתון להגיע ליישום?

זה תלוי באתגר ובסוג הפתרון, ולכן ב-BLEE Hackathons אנחנו ממליצים להגדיר את הזמן ליישום כאחד האילוצים כבר לפני האירוע. ב-Waze to care, הרעיון הוצג בהאקתון LifeHack של אחת מתשע בדצמבר 2025, ועלה כקמפיין באוקטובר 2026, בחודש שהצוות עצמו ציין מראש.

מי צריך להיות הספונסר של האקתון?

דמות בכירה עם סמכות ותקציב ליישם את הרעיונות: סמנכ"ל מוצר, סמנכ"ל מו"פ, מנכ"ל, ראש חטיבה או בעלים. מעבר לסמכות, הספונסר צריך להיות פתוח לפתרונות שלא חשב עליהם. ב-BLEE Hackathons אנחנו ממליצים שיישב בפאנל השיפוט ויהיה זמין לצוותים הזוכים גם בשבועות שאחרי.

האם אילוצים פוגעים ביצירתיות של המשתתפים?

אילוצים מכוונים את היצירתיות לכיוון שאפשר ליישם. צוות שיודע מראש מה גבולות הטכנולוגיה, התקציב והרגולציה משקיע את הזמן בפתרון שיכול להתקדם. רעיון שחורג מהגבולות האלה נפסל בדרך כלל בישיבה הראשונה אחרי האירוע, גם כשהוא מבריק.

האם אפשר להריץ האקתון שהרעיונות שלו ייושמו בלי חברה חיצונית?

כן, בהאקתון קטן וממוקד עם אתגר אחד וספונסר שכבר מחויב לתוצאה. כשהאתגר חוצה יחידות או כשהיישום תלוי בתקציב שעוד לא אושר, BLEE Hackathons, עם מעל 150 תהליכי האקתון מאז 2016, מחזיקה את השלבים שלפני האירוע ואחריו, שבהם היישום נקבע בפועל.

ב-BLEE Hackathons נשמח לחשוב איתכם על האתגר ועל הספונסר כבר מהשלב הראשון, כשעוד אפשר לקבוע מה יקרה לרעיונות אחרי.