האתגר:

אתגר Corona Safe Village

תופעת הקורונה מציבה בפנינו אתגרים רבים. בהינתן קצב ההתפשטות הנוכחי של הנגיף, הצורך בפתרונות תומכים ו/או בחלופות מתאימות למענה הקיים יהפוך אקוטי. כל זאת בדגש על אספקטים רפואיים, בריאותיים והן אספקטים כלכליים תעסוקתיים. כבר היום ישנם עסקים רבים הנסמכים בעבודתם היומית על כמות גדולה של כח אדם ואשר אינם מסוגלים לבצע עבודתם עקב מחסור בכוח אדם, בעיקר בענף החקלאות.

לפיכך יש צורך בעובדי חקלאות / בניין / תעשייה בעת המשבר.
ישנו מספר רב של מתנדבים המעוניינים לעזור ולסייע, בעיקר חברי תנועות נוער ותלמידי מכינות לפני או אחרי צבא אך קיים חשש מצד החקלאים והישובים הסמוכים להם שאותם מתנדבים יהיו חולים / נשאים או יחלו בהמשך וידביקו אחרים.
הדרישה היא כי המתנדבים יצטרכו לגור לתקופה של מספר חודשים בקרבת החלקה החקלאית ולהתקיים שם.
אותה הבעיה יכולה להיות רלוונטית לעוד סקטורים בהם תתפתח תרבות עבודה בצל הנגיף. תרבות זו דורשת הפרדת הבריאים מהחולים, לאפשר המשך עבודה באופן שימנע הדבקה, להתריע על כל החמרה במצב, ולפעול להפרדה וטיפול במקרה של הדבקה וכמובן לבצע את העבודה ביעילות ובאיכות גבוהה.

נדרשת תכנית פעולה שלמה והוליסטית אשר תאפשר היערכות וטיפול במצב תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ומרחביים.

1.4.20

האתגר מסתיים:

24.3.20

האתגר מתחיל:

שותפים:

מה המשימה?

פתחו תוכנית פעולה שתאפשר מרחב מגורים בטוח ונקי, להבאת עובדים זמניים לצורך סיוע בפעילות חקלאית. התוכנית צריכה לתת מענה לצרכים הבסיסיים: לינה, בישול, מקלחות ושירותים וכדומה;

מה צריך להגיש?

מצגת המציגה את הפתרון הכולל:

מודל מרחבי/אדריכלי/הנדסי לטיפול באוכלוסיית המיקוד.
זיהוי מערכות לחיטוי וניטור ושיבוצן במיקומים הנכונים במרחב.
תוכנית הוליסטית ועסקית המסבירה כיצד מרחבי מגורים אלו צריכים לפעול.
תכנית לשימוש באמצעים טכנולוגיים לשיפור המצב.

מי יכול.ה להשתתף?

אדריכלים, מהנדסים ומנהלי פרויקט.
צוותי רפואה, פסיכולוגים וסוציולוגים.
אנשי כספים וכלכלנים.
אנשי מדעי החיים.
חברות ואנשי סטארטאפ מתחומי הבינוי והתשתית.
מתכנני סביבה ומעצבים תעשייתיים

מהם המדדים לפתרון מוצלח?

ישימות טכנולוגית והנדסית. פתרון פרקטי ככל הניתן
התייחסות הוליסטית ושלמה ככל הניתן לכל האספקטים. עדיפות לשימוש במוצרי מדף העומדים בתקנים ובשיטות לקיצור זמנים מול הרגולציה
אימפקט לזמן ותקציב: כמה אימפקט אפשר לייצר על סקטור החקלאות ודומיו, ביחס לכמות הזמן והתקציב המושקע.
מהירות הטמעה.
רעיונות בתחום המימון וכן התייחסות ליום שאחרי הקורונה.
הרכב הצוות.

הפתרון צריך להציג:

מרחב בטוח ונקי שיאפשר עבודה רציפה תוך הפרדה של העובדים מהחקלאים ומניעת הדבקה.
ניטור המתנדבים/עובדים לאיתור הדבקה בזמן קצר ככל הניתן;
פתרון הוליסטי אשר מאזן בין פרטיות לבטיחות בריאותית וכמו כן מאפשר קהילתיות והתחשבות בנושאי מגדר.
דגש על footprint אקולוגי עד כמה שניתן, תוך אימפקט קהילתי חיובי. השוהים במתקן יתרמו לקהילה ויקבלו ממנה תוך מזעור הסיכון להעברה של פתוגנים.
מתחם סקיילבילי ונייד, כדי לאפשר גמישות בפריסה למקומות עם צרכים שונים.
מכוון לאיכות חיים ( well being) מקסימלי של הדיירים בו לצורך שימור ושיפור המערכת החיסונית.
לוקח בחשבון את אופן התפשטותו של הנגיף ומיישם את הידע הנ"ל לצורך חיטוי הסביבה וניטור העובדים.
פתרון כולל של כל שרשרת הערך הכוללת: שינוע /הרכבה/ תחזוקה/ חיטוי / וורסטילי לשימוש עתידי וכן מודל עסקי מימוני והתחשבות ברגולציה.
פיתרונות טכנולוגים להתגברות על אופן ההידבקות על נגיף (דוגמה, דלתות נפתחות עם חיישן וכד').